מה תרומתה של צביעת המנדלה?

כשצביעת מנדלה נעשית בדממה או תוך כדי האזנה למוזיקת רקע שקטה,
יש הזדמנות לתת מודע לרפא אצלנו כאב או לפתור דילמה, כשהתת מודע מעלה אסוציאציות שלא מבוקרות על ידי השכל.

איך מכוונים, אם רוצים, את התת מודע לבוא לעזרתנו?

מגדירים, לפני תחילת הצביעה, את הדילמה. ואז מניחים אותה בצד.

מתחילים לצבוע, מהמרכז, במעגלים מתרחבים, עד לקצה האיור של המנדלה. ואז יכולה להגיע הבהירות.

חשוב לשחרר את הפעילות מעניינים טכניים ומרצון שהתוצאה תצא יפה.

בוחרים את הצבעים באקראי, צובעים, מחליפים צבע, אין צורך לעצור ולהתבונן בתוצאה- לפני הסיום-
מניסיוני זו פעולה שעוצרת את התהליך המדיטטיבי .

כדי שהלקוח ישתמש במוצר, אני צריכה לחשוב מה יהיה הכי נוח עבורו. מה יהיה הכי נוח להחתלה,
מה הכי נוח לטפל בכאבי גב (כשאין אף אחד בבית שימרח תכשיר על הגב) ומה יהיה הכי נוח לטיפול בפטריות או בעיות עור.
האם זו תהייה תערובת שמנים למריחה, או לטפטוף? האם לערבב את השמנים עם ג'ל אלוורה או עם קרם?
ובאיזה סוג מיכל יהיה הכי נוח ללקוח?

לדוגמה, עבור המוצר שמיועד להחתלה, ההתלבטות הייתה בין שימוש בקרם שיחסום את הנקבוביות,
ובין ג'ל שייספג ויגן על התינוק, אבל גם יאפשר איוורור. בחרתי באלו-וורה ואני רואה שצדקתי. האימהות 'מצביעות'
באמצעות האצבע - כי הן מקליקות על המוצר באתר ורוכשות שוב ושוב. 

גם הסיפור עם הספריי נגד נחירות הוא מעניין.


נשים שהגברים שלהן נוחרים בלילה, סובלות מהנחירות יותר ממה שהם סובלים מהנחירות.
כדי להקל על הנחירות צריך לייבש את הנוזלים שמצרים את כלי הנשימה, ואז האוויר לא שורק כשהוא יוצא החוצה.
כדי לטפל בנחירות אני בדרך כלל נותנת משהו לבליעה, ללא אלכוהול, שהנוחר צריך לבלוע. 
מסתבר שיש גברים שיש להם התנגדות. כבר קרה לי לא פעם שהאישה רוצה לקנות את המוצר
עבור הגבר ומגלה שהוא לא מסכים לבלוע (אני מקפידה שהיא תשאל אותו אם הוא מסכים). מה עושים?

במקרה כזה, אני יכולה לעזור באמצעות ג'ל שמורחים אותו מסביב לאזנים.
השמנים האתריים נכנסים פנימה ועושים את העבודה. 

בקיצור, התשובה לשאלה אם לבקבק או לא לבקבק, תלויה במה יהיה נכון יותר עבורכם, המשתמשים.
ואני תמיד אשמח לשמוע את דעתכם. 
חוה לוי בראשית הכי טבעי לעור שלך.