שלום רב,
בבלוג שלי אשתף אתכם בסיטואציות מחיי היום יום שלי, מסיטואציות, מפגשים עם אנשים ומחשבות.

והסיפור הראשון, טרי מהיום, והוא כמובן מעורר מחשבה:

אני מותג? האם אני רוצה להיות מותג?
הנכדה שלי רואה את המשחה להרגעת עקיצות יתושים על השידה שלי ואומרת:
"סבתא, את יודעת שיש לנו בדיוק את אותו הדבר?".
אז זה אומר שאני מותג?
בעיני הנכדה שלי בטוח שכן. אבל ברצינות – היא לא יודעת לקרוא, וזיהתה שזה אותו מוצר.
הצבעים, האיור, המבנה, הקופסא-הכל היה זהה וזהו מיתוג- הם נצרבו אצלה בזיכרון, ויזואלית,
והיא ידעה לזהות אותם, או חלקם, גם במיקום אחר ובסיטואציה אחרת.

אני משקיעה הרבה בגרפיקה שמייצגת את הערך מספר 1 של העסק –
חומרים מן הטבע , לשרות האדם: "הכי טבעי לעור שלך".
אני מקווה שהצלחתי.